לתעד את הימים שאנחנו עוברים

לתעד את הימים שאנחנו עוברים

התקופה שבה נגיף הקורונה עבר ממדינה למדינה בקצב מדאיג היא כזו שלא תישכח במהרה ואותה ילמדו  אנשים רבים על מנת להיות הרבה יותר מוכנים בפעם הבאה. זו תקופה שלא רק מציגה קושי מבחינה כלכלית לאנשים שאיבדו מקור של הכנסה, אלא תקופה שבה הקושי הפך להיות גם נפשי עם פחד להידבק ועם הקושי הזה להיות סגורים בדירה ללא כל מגע עם חברים ובני משפחה מורחבת כל כך הרבה זמן. איך בכל זאת ניתן לסייע לתקופה הזו לחלוף בלי להיכנס לקושי שמעמיק עם הזמן? לחצו כאן למידע נוסף.

 

עורכים יומן קורונה

אין כמו לקחת מחברות שבהם פשוט נותנים למילים לזרום בחופשיות ולהזכיר לנו איך היה כל יום שעבר במהלכה של הקורונה. זה גם מכניס כל מיני דברים אל פרספקטיבה אחרת, ומאפשר לעקוב יום אחרי יום על המצב של אדם שנמצא במסגרת חדשה של שגרה שונה מכל מה שהיה מוכר לו עד עכשיו. כל ילד שכבר יודע לכתוב בצורה טובה יכול להיעזר ביומן כזה על מנת לשחרר קצת מכל מה שקשה לו בתקופה הייחודית הזו, והיומן הזה בסופו של דבר יכול להיות סוג של מזכרת שמראה כי ניתן להתמודד בהצלחה גם עם הזמן הזה שנראה הכי קשה ובלתי אפשרי באותו זמן.

 

מדברים הרבה יותר יחד

לפני הקורונה אנשים נטו לשוחח בקצרה, אם בכלל, הראש של כולם היה טמון בתוך מסך. התקופה הזו הביאה את האתגר הזה של מעבר אל תקשורת שונה, שהיא בפועל הרבה יותר בריאה עבור כולם. יותר אנשים התקשרו לחברים ובני משפחה לדרוש בשלומם, ויותר משפחות החלו באמת לשוחח אחד עם השני, ולקיים אינטראקציה יותר נעימה ועמוקה. למדנו עד כמה שחיבוק הוא נפלא, וכמה שבני אדם צריכים בני אדם.

 

כתוב/כתבי תגובה