בליבת כל מסע אנושי גדול עומדת שאלה. עבור חלקנו, זוהי שאלה על העולם שבחוץ – על תרבויות רחוקות ונופים חדשים. עבור אחרים, זוהי שאלה על העולם שבפנים – על כאב, על משמעות, על היכולת שלנו להחלים ולשגשג. סיפורו של דן לוסטיג, מייסד שיטת "רפואת על", הוא סיפור נדיר שבו שני המסעות הללו התנגשו בעוצמה, והפכו משבר אישי כואב למפת דרכים מדויקת לריפוי עצמי.
אז מי אתה,
דן לוסטיג? האם אתה המטייל הצעיר שגילה על בשרו את כוחה של התודעה במרפאה נידחת בדרום אמריקה? האם אתה החוקר שבילה שנים בפיענוח הקשר בין מדע, פסיכולוגיה ורוח? או שמא אתה המטפל והמומחה המוביל, שמנחה כיום אלפי ישראלים בתהליך מובנה לשינוי חייהם?
התשובה היא שאתה כל אלו גם יחד. המסע שלך הוא ההוכחה לכך שהמטפל הטוב ביותר הוא לעתים קרובות מי שהיה פעם המטופל הנחוש ביותר. זהו סיפור על אדם שחיפש תשובות לעצמו, ומתוך הגילויים שלו, יצר שיטה שלמה כדי להעניק אותן לאחרים.
חלק 1: המטייל – מסע שמתחיל במשבר
לפני יותר מ-16 שנה, דן לוסטיג היה "מטייל" במובן הקלאסי של המילה. צעיר ישראלי אחרי צבא, בעיצומו של הטיול הגדול בדרום אמריקה, חווה את תחושת החופש האולטימטיבית. ואז, כמעט בין לילה, הגוף אותת שהמסע האמיתי עומד להתחיל.
התפרצות פתאומית וקשה של פסוריאזיס, מחלה אוטואימונית, כיסתה את כל גופו. במדינה זרה, רחוק מהבית, מול אבחנה רפואית שהוגדרה כ"כרונית", תחושת חוסר האונים הייתה מוחלטת.
הוא הגיע למרפאה מקומית, שם קיבל את האבחנה ומרשם למשחה סטרואידית. אך נקודת המפנה של חייו לא הייתה בטיפול הכימי, אלא בתשובה לשאלה אחת, תמימה ומלאת חרדה, ששאל את הרופאה: "זה מדבק?".
תשובתה השלווה, "ממש לא, זה משהו שקשור רק אליך פנימה", חוללה בו משהו עמוק יותר מכל תרופה. באותו רגע, כפי שהוא מתאר זאת, התרחש "שחרור". פקעת עצומה של מתח, פחד ובושה – הפחד להיות מנודה ומסוכן לסביבה – פשוט נמסה. הוא יצא מהמרפאה עם תחושת הקלה עמוקה, עם אמונה פנימית שהבעיה נפתרה, ועם שקט נפשי שלא חווה מרגע ההתפרצות.
תוך שבועיים, כל הנגעים נעלמו. והם לא חזרו מאז.
כאן בדיוק נגמר הסיפור של המטופל והחל המסע של החוקר. לוסטיג הבין שלא רק המשחה ריפאה אותו. הוא הבין שהשינוי התודעתי העמוק – השחרור הפתאומי ממה שהוא מכנה היום "עומס עצבי" – הוא שאיפשר למנגנון הריפוי הטבעי של הגוף להיכנס לפעולה.
הוא נשאר עם שאלה אחת, בוערת, שהגדירה מחדש את חייו: מהו המנגנון הפנימי הזה של ריפוי, ואיך אפשר להפעיל אותו באופן יזום, מודע ושיטתי?
חלק 2: החוקר – פיצוח הקוד של הריפוי העצמי
החיפוש אחר תשובות הפך למסע חיים. דן לוסטיג חזר מדרום אמריקה, אך "הטיול" האמיתי שלו רק החל. הוא צלל למסע מחקר אינטנסיבי שנמשך שנים, כשהוא משלב בין עולמות שלכאורה נראים מנוגדים:
- מדע קלאסי: הוא חקר את יסודות המדע, הפסיכולוגיה והנוירולוגיה, בניסיון להבין כיצד המוח והמחשבות משפיעים על הפיזיולוגיה.
- גוף-נפש ותודעה: הוא העמיק בעשרות שיטות טיפול שונות, חקר את הקשרים המורכבים בין רגשות לבריאות פיזית, ואת כוחה של התודעה ליצור מציאות פנימית חדשה.
- רוח והגשמה: הוא חקר מקורות עתיקים, כולל עקרונות מהיהדות, כדי להבין את הצורך האנושי במשמעות, בחיבור פנימי ובחיים של "הלימה" עצמית.
הוא לא חיפש "טריק" או "תרופת פלא". הוא חיפש את השורש. הוא חיפש את המנגנון האוניברסלי.
במהלך מחקרו, הוא זיהה את הגורם המשותף לכל כך הרבה מצוקות רגשיות ופיזיות: "עומס עצבי".
לוסטיג מזהה את ה"עומס העצבי" כמצב שבו מערכת העצבים נמצאת בעוררות יתר כרונית, "תקועה" במצב הישרדותי (Fight or Flight). עומס זה, הוא גילה, נובע ממתח כרוני, רגשות מודחקים, חוויות עבר שלא עובדו כראוי ודפוסי חשיבה מגבילים.
התובנה המרכזית שלו הייתה שהגוף האנושי הוא מכונת ריפוי מופלאה, אך יכולת הריפוי הטבעית והמובנית הזו משובשת כאשר המערכת נמצאת תחת עומס עצבי קבוע. הריפוי הספונטני שהוא חווה היה, למעשה, "אתחול מחדש" של המערכת הזו – רגע שבו העומס הוסר, והגוף חזר לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: לרפא את עצמו.
חלק 3: המטפל – לידתה של "רפואת על"
עם התובנות הללו, דן לוסטיג כבר לא היה רק מטייל שחיפש תשובות. הוא הפך למטפל ומומחה עם משימה: לתרגם את הגילויים שלו לשיטה מעשית, מובנית, ונגישה לכל אדם.
כך נולדה "רפואת על".
אם נשאל "מי אתה דן לוסטיג?", התשובה כיום קשורה קשר הדוק לשיטה זו. "רפואת על" היא התשובה המעשית והשיטתית לשאלה שנולדה בדרום אמריקה.
זוהי גישה טיפולית נתמכת מחקר ומבוססת ראיות לריפוי עצמי. היא אינה עוסקת בטיפול בסימפטומים, אלא בפירוק ה"עומס העצבי" ובגיבוש "תודעת ריפוי" – מצב תודעתי ומערכתי חדש המאפשר רווחה נפשית וגופנית.
השיטה לוקחת את הריפוי הספונטני שלוסטיג חווה, ומפרקת אותו לתהליך מדורג ושיטתי בן שלושה שלבים שכל אחד יכול ללמוד:
- זיהוי השורש: בדיוק כפי שהבין שהפחד שלו להיות "מדבק" היה השורש, השיטה מלמדת כלים לאבחון עצמי. היא מאפשרת לכל משתתף להבין את המקור האמיתי של הכאב או האתגר שלו – הטריגרים, החסימות הרגשיות ודפוסי המחשבה שיוצרים את העומס.
- שחרור אנרגיה רגשית: בדיוק כפי שחווה "שחרור" ספונטני במרפאה, השיטה מספקת טכניקות מתקדמות לשחרור יזום של המטען הרגשי שנצור בגוף ובתודעה. זהו שלב אקטיבי של "ניקוי" המערכת.
- יצירת דפוסים חדשים: בדיוק כפי שפיתח "אמונה" ו"שקט פנימי", השיטה מלמדת כיצד לבנות דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים ומעצימים. זהו השלב של ביסוס "תודעת הריפוי", המאפשרת לחיות בהלימה פנימית ולקדם ריפוי מתמשך.
דן לוסטיג המטפל אינו מציג את עצמו כ"מרפא" או כמי שמחזיק בתשובות. הוא מציג את עצמו כמורה דרך. הוא פיתח מפה ("רפואת על") וארגז כלים מעשיים, והוא מנחה אנשים כיצד להשתמש בהם כדי לנווט את דרכם חזרה אל כוח הריפוי הפנימי שלהם.
חלק 4: החזון – להחזיר את הכוח לידיים שלנו
כאן אנו מגיעים לשאלה השלישית והחשובה מכל: מה החזון שלך?
החזון של דן לוסטיג הוא פשוט, אך עמוק ומהפכני: להחזיר לאנשים את הכוח והשליטה על הבריאות המנטלית והגופנית שלהם.
החזון הזה מורכב מכמה רבדים:
1. החזון עבור הפרט: מעבר מ"קורבנות" לאחריות אישית
החזון המיידי של לוסטיג הוא להפסיק את תחושת חוסר האונים. הוא שואף לעולם שבו אנשים יבינו שהם אינם "מקולקלים" או "פגומים" באופן בלתי הפיך. הסימפטומים שלהם, בין אם פיזיים או רגשיים, אינם אויבים שיש להשמיד, אלא שליחים המצביעים על חוסר איזון פנימי.
החזון הוא לצייד כל אדם בכלים לפיתוח אחריות אישית, מודעות וניהול רגשי. להפוך מאדם ש"סובל מחרדה" לאדם ש"לומד לנהל את מנגנוני החרדה שלו"; מאדם ש"תקוע עם כאב כרוני" לאדם ש"חוקר את השורש הרגשי-תודעתי" של הכאב.
2. החזון עבור עולם הריפוי: שפה חדשה של בריאות
לוסטיג אינו פועל נגד הרפואה הקונבנציונלית. להיפך, הוא מכיר בחשיבותה העצומה. החזון שלו הוא להרחיב את השיח. הוא שואף לשלב את ההבנה העמוקה של "רפואת על" כנדבך משלים וחיוני לצד הרפואה המערבית.
החזון הוא שעולם הבריאות יאמץ באופן מלא את ההבנה שהקשר בין מתח כרוני לתסמינים פיזיים אינו תיאוריה שולית, אלא מציאות מדעית מורכבת שיש להתייחס אליה. הוא רואה עתיד שבו כל אבחנה רפואית תלווה גם בשאלה: "ומהו מצב ה'עומס העצבי' שלך? וכיצד נוכל לעזור לך לפתח 'תודעת ריפוי' כדי לתמוך בהחלמתך?".
3. החזון האולטימטיבי: "להפסיק לפחד – ולהתחיל לרפא"
בליבת החזון של דן לוסטיג עומדת הקריאה המפורסמת שלו, שמקורה בסיפורו האישי ובכתבה שפורסמה עליו בוואלה: "הגיע הזמן שנפסיק לפחד – ונתחיל לרפא."
הפחד (כפי שחווה בעצמו) הוא המאיץ הגדול ביותר של ה"עומס העצבי". החזון שלו הוא לעזור לאנשים לצאת ממעגל הפחד – הפחד מהמחלה, הפחד מהכאב, הפחד מחוסר הוודאות – ולהיכנס למעגל של סקרנות, הבנה וריפוי פעיל.
החזון הזה כבר מתממש. "רפואת על" הוכיחה את עצמה כמשנת חיים עבור אלפי משתתפים, המדווחים על רמות שביעות רצון גבוהות ועל שיפורים משמעותיים ומתמשכים ברווחתם הנפשית והגופנית, במדדים כמו חרדה, סטרס, דיכאון, וכן בתסמינים פיזיים שונים.
לסיכום, התשובה לשאלה "מי אתה דן לוסטיג?" היא שאתה ההוכחה החיה לכך שהמסע האישי הכואב ביותר יכול להפוך לשליחות המעצימה ביותר. היית מטייל שחיפש תשובות נואשות לעצמך, והפכת למטפל מוביל שמספק מפת דרכים שיטתית ומגובה בראיות עבור אחרים. החזון שלך הוא לא רק לרפא – הוא ללמד אנשים כיצד לרפא את עצמם.
הבהרה משפטית: אין לראות במידע המובא כאן תחליף לייעוץ רפואי. כל שינוי בטיפול רפואי יש לבצע בהתייעצות עם רופא מוסמך.