בשוק ההון הגלובלי, ישנו גוף אחד שכאשר הוא מדבר, כל העולם עוצר את נשימתו ומקשיב. לא מדובר בממשלה או בתאגיד ענק, אלא בבנק המרכזי של ארצות הברית, ה"פדרל ריזרב" (הפד). החלטותיו, ובמיוחד ההחלטה על גובה הריבית, הן הכוח החזק ביותר המניע את השווקים הפיננסיים. מילים בודדות מפי יו"ר הפד יכולות להזיז טריליוני דולרים ברחבי העולם תוך דקות.
"משקיעים רבים מתייחסים להחלטות ריבית כאל רעש רקע טכני, אבל זו טעות קריטית," מסביר רועי רוסטמי. "הריבית היא למעשה כוח הכבידה של עולם הפיננסים. כשהיא נמוכה, נכסים 'מרחפים' בקלות ושואפים למעלה. כשהיא עולה, כוח המשיכה מתחזק ומושך את הערך של כמעט כל סוגי הנכסים כלפי מטה. להבין את המכניקה הזו אינו מותרות לאנליסטים; זהו תנאי הכרחי להישרדותו של כל משקיע".
לאחר שחווינו בשנים 2022-2024 את מחזור העלאות הריבית החד ביותר מזה עשורים, הלקחים ברורים. בניתוח זה, המבוסס על ניסיונו של רועי רוסטמי, נסביר מדוע הריבית כה משפיעה, אילו סקטורים נפגעים ואילו עשויים דווקא להרוויח, וכיצד על משקיע נבון להתאים את האסטרטגיה שלו לעולם של ריביות גבוהות יותר.
## המכניקה הפשוטה: מדוע עליית ריבית פוגעת במחירי הנכסים?
ההשפעה של ריבית גבוהה על הכלכלה והשווקים פועלת דרך שלושה ערוצים מרכזיים.
- אפקט ההיוון (Discounting Effect):
זהו הערוץ הישיר והחשוב ביותר. ערכה של כל השקעה (כמו מניה) הוא למעשה סך כל הרווחים העתידיים שהיא צפויה לייצר, מהוונים (מומרים) לערכם היום. שער הריבית במשק משמש כ"שער היוון". ככל שהריבית גבוהה יותר, כך ערכם של רווחים עתידיים נמוך יותר במונחים של היום. לדוגמה, 100 דולר של רווח בעוד 10 שנים שווים הרבה פחות היום כשהריבית היא 5% מאשר כשהיא הייתה 0%. לכן, באופן מתמטי, עליית ריבית מורידה את הערך התיאורטי של מניות, במיוחד של אלו שעיקר רווחיהן צפויים להגיע בעתיד הרחוק (מניות צמיחה).
- התחרות מהנכס "חסר הסיכון":
כשהריבית במשק הייתה אפסית, משקיעים נאלצו לקחת סיכון ולקנות מניות כדי להשיג תשואה כלשהי. התפתחה תפיסה של TINA – "There Is No Alternative" (אין אלטרנטיבה). אך כאשר אגרת חוב ממשלתית, הנחשבת לנכס הבטוח ביותר בעולם, מציעה תשואה של 5%, פתאום יש אלטרנטיבה מצוינת. הון רב זורם החוצה מהשוק המסוכן של מניות אל חוף המבטחים של האג"ח, מה שיוצר לחץ מכירות על מניות.
- האטה כלכלית מכוונת:
יש לזכור את מטרת העלאת הריבית: להילחם באינפלציה על ידי "קירור" הכלכלה. ריבית גבוהה יותר מייקרת את ההלוואות לחברות, מה שמקטין את השקעותיהן ופוגע ברווחיהן. היא גם מייקרת את המשכנתאות והאשראי הצרכני, מה שמקטין את כוח הקנייה של הציבור. כלכלה איטית יותר משמעותה רווחי חברות נמוכים יותר, מה שמוביל באופן טבעי למחירי מניות נמוכים יותר.
## השפעה סקטוריאלית: המפסידים והמרוויחים הפוטנציאליים
"כוח הכבידה" של הריבית אינו משפיע על כל הנכסים באותה מידה. רוסטמי מנתח את ההשפעה הדיפרנציאלית על חלקי התיק השונים.
הנפגעים העיקריים:
- מניות צמיחה וטכנולוגיה: אלו החברות הרגישות ביותר לריבית. מכיוון שחלק הארי של הערך שלהן מבוסס על ציפיות לרווחים גדולים בעתיד הרחוק, "אפקט ההיוון" פוגע בהן בעוצמה רבה.
- נדל"ן (ובמיוחד קרנות ריט): סקטור הנדל"ן ממונף מאוד ותלוי באשראי זול. ריבית גבוהה מייקרת את עלויות המימון של פרויקטים חדשים ושל מיחזור חובות קיימים. בנוסף, התשואה מדיבידנד של קרנות ריט הופכת לפחות אטרקטיבית מול התשואה הבטוחה של אג"ח.
- חברות עם חוב גבוה: חברות בעלות מאזנים חלשים וחובות גדולים ("חברות זומבי") נמצאות בסיכון קיומי. כשהן נדרשות למחזר את החוב שלהן בריביות החדשות והגבוהות, הן עלולות לקרוס.
הסקטורים העמידים יותר (ואף מרוויחים פוטנציאליים):
- מניות ערך וחברות "הכלכלה הישנה": חברות בוגרות ורווחיות כבר היום, עם מאזנים חזקים וחוב נמוך, נוטות להיות עמידות יותר. הערך שלהן מבוסס על תזרים מזומנים נוכחי ויציב, ולא על חלומות עתידיים. חשבו על חברות מוצרי צריכה בסיסיים, בריאות ותעשייה ותיקה.
- סקטור הפיננסים (בנקים): באופן מסורתי, בנקים יכולים להרוויח מעליית ריבית. המודל העסקי שלהם מבוסס על הפער (מרווח) בין הריבית שהם גובים על הלוואות לבין הריבית שהם משלמים על פיקדונות. כאשר הריבית עולה, מרווח זה יכול להתרחב ולהגדיל את רווחיותם.
- מזומן ואג"ח קצרות מועד: בסביבת ריבית אפסית, החזקת מזומן נחשבה ל"בזבוז". כשהריבית גבוהה, המזומן עצמו הופך לנכס המייצר תשואה נאה כמעט ללא סיכון.
## התאמת האסטרטגיה: איך לנווט בסביבת ריבית גבוהה?
רוסטמי מדגיש כי עליית ריבית אינה סיבה לברוח מהשוק, אלא קריאה להתאמת האסטרטגיה ולחידוד המשמעת.
- חזרה לאיכות: זהו הכלל החשוב ביותר. יש להעביר את המיקוד ממניות ספקולטיביות לחברות איכותיות עם מאזנים חזקים, חוב נמוך, "חפיר כלכלי" רחב ותזרים מזומנים מוכח. אלו הן ה"ספינות" שיכולות לעמוד בים סוער.
- משמעת בהערכות שווי: עידן הכסף הזול איפשר למשקיעים להתעלם מהערכות שווי ולשלם מחירים דמיוניים עבור צמיחה. בסביבת ריבית גבוהה, למחיר שאתה משלם יש חשיבות מכרעת. יש לחזור למודלים קלאסיים של הערכת שווי ולהימנע מלשלם מחיר מופרז.
- קיצור "מח"מ" בתיק האג"ח: אגרות חוב לטווח ארוך רגישות הרבה יותר לעליית ריבית מאשר אג"ח לטווח קצר. הקטנת משך החיים הממוצע (מח"מ) של תיק האג"ח מקטינה את הסיכון להפסדי הון כתוצאה מעליית ריביות נוספת.
- שמירה על "אבקה יבשה": סביבת ריבית גבוהה מייצרת תנודתיות והזדמנויות. שמירה על יתרת מזומן ("אבקה יבשה") מאפשרת למשקיע הממושמע לנצל מצבי פאניקה בשוק ולקנות נכסים איכותיים במחירים אטרקטיביים. "מפקד טוב תמיד שומר כוח עתודה כדי להכריע את הקרב ברגע הנכון," מסכם רועי רוסטמי.
סיכום
החלטות הפדרל ריזרב אינן רעש טכני למקצוענים בלבד; הן מגדירות את כללי המשחק עבור כל מי שמשקיע את כספו. הבנת האופן שבו ריבית משפיעה על הכלכלה ועל סוגי הנכסים השונים היא מיומנות יסוד. במקום לפחד מעליית הריבית, על המשקיע הנבון לכבד את כוחה, להתאים את אסטרטגיית ההשקעות שלו, ולהתמקד באיכות, במשמעת ובסבלנות – העקרונות שתמיד מנצחים בטווח הארוך.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.