מהם הפרמטרים שעל פיהם נקבעת נכות כללית?

נכות כללית כוללת בדרך כלל הערכת ליקויים פיזיים, נפשיים, קוגניטיביים או תחושתיים של אדם כדי לקבוע את רמת ההגבלה או ההגבלה התפקודית שלו בפעילויות חיים שונות. הפרמטרים והקריטריונים לקביעת נכות כללית יכולים להשתנות בהתאם למדינה ולתחום שיפוט, מכיוון שהם מונחים לרוב על ידי חוקים, תקנות וסטנדרטים רפואיים ספציפיים. עם זאת, 

הנה כמה פרמטרים נפוצים שנלקחים בחשבון במוסד לביטוח לאומי הישראלי – בעת קביעת נכות כללית:

תיעוד רפואי: התיעוד הרפואי והתיעוד של הפרט מאנשי מקצוע רפואיים מוסמכים ממלאים תפקיד מכריע בהערכת אופי והיקף הליקויים שלהם. זה עשוי לכלול אבחנות רפואיות, היסטוריית טיפולים, הערכות קליניות ותוצאות בדיקות.

מגבלות תפקודיות: הערכות נכות לוקחות לעתים קרובות בחשבון את ההשפעה של הליקוי על יכולתו של הפרט לבצע פעילויות שונות בחיי היומיום, כגון ניידות, טיפול עצמי, תקשורת וכישורי חיים עצמאיים. 

חומרה ומשך זמן הנכות: חומרת הליקוי הבריאותי וכמה זמן היא צפויה להימשך הם גורמים חשובים בקביעת נכות. תנאים מסוימים עשויים להיות זמניים, בעוד שאחרים יכולים להיות קבועים או בעלי דרגות שונות של קביעות.

מבחנים והערכות אובייקטיביות: בהתאם לאופי המוגבלות, אנשים עשויים לעבור בדיקות או הערכות ספציפיות כדי לכמת את המגבלות התפקודיות שלהם באופן אובייקטיבי. זה יכול לכלול בדיקות גופניות, הערכות פסיכולוגיות, הערכות קוגניטיביות ועוד.

יכולת עבודה: יכולתו של אדם לעסוק בעבודה רווחית היא לרוב שיקול קריטי. אם הנכות מונעת מהם לבצע את עבודתם הנוכחית או כל סוג אחר של עבודה, היא יכולה להשפיע על קביעת הנכות.

חוות דעת של מומחים: במקרים מסוימים, ניתן לבקש חוות דעת של מומחים רפואיים, מומחים מקצועיים, פסיכולוגים או אנשי מקצוע רלוונטיים אחרים כדי לספק הערכה מקיפה של המוגבלות של מי שמגיש בקשה לקצבת נכות.  

לכתבה על זכות ויוזמה>>>